לתרומות

לתרומות בישראל לחץ על אפשרויות התשלום ▼

 

secure_payments.png

לתרומות בארה"ב לחץ על אפשרויות התשלום ▼

 

secure_payments.png

צור קשר

Proudly Designed by copyeidit - wix expert

  • Kollel Chatzot YouTube

אמרו רבותינו ז"ל

אין רינה של תורה אלא בלילה, והיא שעת רצון להצטער על חורבן בית המקדש באמירת סדר תיקון חצות, ולשפוך שיחה ולדרוש סליחה. וכמה שלימות יוכל האדם להשיג בלילה יותר מביום, ובספרים הקדושים ובפרט בזוה"ק הפליגו מאוד מאוד בשבח למי שזוכה לקום בחצות לילה.

וידועים דברי ירושלמי: "אם ראית דור שהתרשלו ידיהן מן התורה, עמוד והחזק בה ואתה מקבל שכר כולם" על כן כיון שבשעות הלילה המאוחרות הלומדים הם בודדים בלבד לפיכך "הנוטל שכר כולם" הוא כפול בעשרת מונים, ואין קץ וגבול לשכר הלומדים והמחזיקים בהם.

אחד הדברים המדוברים ביותר בזוה"ק הוא ממעלת העוסקים בתורה הקדושה ב-"חצות לילה" וכדברי דוד המלך ע"ה "חצות לילה אקום להודות לך". ומבואר בספרים הקדושים מעלות רבות עד אין מספר מגודל מעלת הלימוד בזמן חצות לילה שמעלתו עשרת מונים מהלימוד ביום, ואין לך עת רצון גדול מזה והוא הזמן הרצוי ביותר לעסוק בתורה הקדושה (אלשיך הקדוש איכה פ"ב פסוק יט).

ועין בספר ''ראשית חכמה'' (שער הקדושה) שאסף איש טהור כל הדברים הנאמרים בדברי רבותינו זיכרונם לברכה, עד שהקורא דבריו בוודאי יתלהב לבו ויתאווה נפשו לקום חצות לילה.

ונגיש לפניכם ליקוט קטן מקצת הדברים הרבים שכתבו בספרים הקדושים, ממעלת הקמים בחצות לילה לעסוק בתורה הקדושה:

 כתוב בזוה"ק (ויקרא יג.): העומדים לעסוק בתורה בחצות לילה, כל השבח שלהם הוא מקובל ומרוצה לפני המלך ועליהם הכתוב אומר: "הללו עבדי ה'. שעומדים בבית ה' וכו'" אלו הנקראים עבדי ה', אלו הם ראויים לברך את המלך, והברכה שלהם היא ברכה. וזהו שאומר הכתוב שאו ידיכם קודש, ואז ברכו את ה'. והם ראויים שהמלך הקדוש יתברך על ידיהם, והברכה שעל ידיכם היא ברכה.

ומובא עוד בזוה"ק (שם כח.): א"ר חזקיהו כל מי שעוסק בתורה באותה שעה בוודאי שיש לו חלק תמידי בעוה"ב. שאלו רבי יוסי מהו הטעם לכך? אמר לו: כן למדתי שכל חצות לילה כאשר הקב"ה מתעורר בגן עדן כל אלו הנשמות שבגן עדן, יושקו ביותר מאותו נחל הנקרא "נחל קדומים", נחל עדנים שמימיו אינם נפסקים לעולם, וכביכול מי שקם ועוסק בתורה, הנחל ההוא כאילו דורך על ראשו ומשקה אותו בתוך הנטיעות שבגן עדן. ועל כן יש לו חלק תמידי לעוה"ב. אמר רבי יוסי: הואיל וכל הצדיקים שבגן עדן מקשיבים לו, שמים לו חלק באותו שיקוי הנחל, ונמצא שיש לו חלק תמידי בעולם הבא.

 

ועוד כתוב בזוה"ק: וכשבא הבוקר, הקב"ה מושך עליו חוט של חסד, והקב"ה מחלק לו מתנות, אשרי חלקו.

ומורנו רבי חיים ויטל זצ"ל כתב (בספר שערי קדושה ח"ב שער ז) וז"ל:

 קימה אחר חצות לילה, זולת היותו מכלל אבלי ציון וירושלים, שנאמר עליהם (ישעיה פרק סו) "שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה", כי גם הקדוש ברוך הוא באותה שעה מתאבל ושואג כארי. גם בעסקו אז בתורה אמרו רבותינו ז"ל (שה"ש רבה ה' ז') 'אין רנה של תורה אלא בלילה', ואמרו רבותינו ז"ל (ע"ז דף ג' ע"ב) 'כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום', ואמרו רבותינו ז"ל (תמיד דף לב ע"ב) 'כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו. וכתיב (איכה ב,  יט): "קומי רוני בלילה", ולא זכה דוד המלך ע"ה להיות חי וקים בעולם הזה ובעולם הבא אלא על זה הדבר, כמו שכתוב (תהלים קיט ס"ב): "חצות לילה אקום להודות לך. ובכל ספר הזוהר נתבאר שבחי המצווה הזו לאין קץ, גם משרה רוח הקודש על האדם כנזכר שם זוהר שמות (יח ע"ב).

 

ובספר חמדת ימים (ח"ג) כתב וז"ל:

 

 עת רצון היא למעלה בשעשוע המלך מלכו של עולם וצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם בגן עדן העליון, והרחמים מתעוררים אז יותר מאד משאר העתים וזה פשוט.

 

וכתוב בספר "שער הכוונות (דרושי לילה דרוש ד') וז"ל:

כי העיקר הוא שצריך להשתדל בכל הכוח לעסוק בתורה כל חצות לילה עד שיעלה עמוד השחר, וילך להתפלל ולא יפסיק בשינה כלל,  .... ואין קץ ותכלית לשכרו, ואין למעלה ממנו, ויהיה מכלל אותם הצדיקים הגוזרים למטה ודבריהם מתקיימים למעלה!!!   

ומובא בספר "שולחן הטהור" (חיברו הרב יצחק אייזיק מקומרנא זיע"א) וז"ל: יזהר מאוד בקימת חצות לילה ללמוד תורה ולזמר שירות והודאות. וקבלה בידינו שכל ישראל שיש בו נשמה כשירה מתעורר בחצות ממש עכ"ל.

והרב רבי אברהם אזולאי זצ"ל (סבו של מרן החיד"א) כתב בספרו אור החמה (פרשת שמות עמ' קטו): מי שקם בחצות נעשה שותף להקב"ה. והרגילים לקום בחצות לילה הם נקראים בזוה"ק בני היכלא דמלכא. כי אין מעלה גדולה מזה כי אין רינה של תורה אלא בלילה.

וכתב בספר "מעבר יבוק" (מ"ג סוף כט) וז"ל: סגולה נפלאה להרוג היצר ולהכניעו הוא לקום בחצות לילה לעסוק בתורה, כי מלבד מעלות רבות שזוכה אליהם, זוכה להרוג את היצר ומכניעו, וזה רמוז רבותינו ז"ל באומרם 'הבא להורגך השכם להורגו', כלומר בא השטן להורגך אין לך במה שתהרגהו אלא בהשכמה, וזהו 'השכם להורגו'.

ובספר ראשית חכמה כתב (שער הקדושה פ"ז): הקם בחצות לילה לעסוק בתורה, הוא כופה לסט"א ועונותיו מתכפרים, ובוודאי יהיה לו סיוע גדול לחזור בתשובה.

ישנו מעשה שמעורר את הלב מאוד, כמה חשוב עסק התורה לאחר חצות לילה לפני השי"ת, המעשה אירע בשנת תרנ"ז בירושלים עיר הקודש ת"ו:

בארם צובא חי הגאון רבי ניסים לופס זצ"ל, אשר נמנה על גדולי חכמי ארם צובא, והתנהג בחסידות ובפרישות גדולה, ומידי לילה קם בחצות לעסוק בעבודת השי"ת, וזכה להיות בקי בפרד"ס התורה.

חכמי ארם צובא רחשו לו חיבה יתירה, וקראו עליו את המאמר: "גדולים מעשה ניסים". לא רק בשל גדלותו בתורה, אלא בגלל הנהגתו הטהורה כלפי אביו. רבי ניסים היה בן יחיד להוריו, וכאשר נפטרה אמו, הלך אביו רבי עזרא לבית הדין, וכתב לבנו את כל נכסיו בחייו. לאחר זמן ביקש אביו לשאת אישה שנייה, אך כל השערים ננעלו בפניו, וזאת כיוון שנודע בעיר שנתן את כל נכסיו לבנו יחידו, ואף אישה לא אבתה להינשא לו.

רבי ניסים שהבין כי בגללו נסוב צער לאביו, עמד וקרע את כל שטרי המתנה שקיבל באומרו – אינני רוצה לגרום צער למו"ר אבי בשני עולמות בשביל בצע כסף, "ומאן דיהיב חיי יהיב מזוני", ומיד לאחר מכן נמצאה אישה חשובה שנאותה להינשא לאביו, ורבי ניסים נהג בה כבוד גדול.

בהיות רבי ניסים כבן עשרים ושש, ניטל ממנו מאור עיניו. למרות זאת המשיך כל חייו ללמוד תורה בחשק רב ובעיון נמרץ, וחיבר פירוש חשוב על הרמב"ם. בעת פטירתו הספידו הגאון חכם יעקב ב"ר שאול דוויק הכהן, וקשר עליו שבחים רבים – איש שהכל בו, במקרא במשנה בגמרא, בקבלה, בהלכות, ובאגדות. וחידש כמה חידושים בש"ס, ובאגדה, וזכה לקום כל לילה בחצות...

לאחר פטירתו של הרב ניסים לופס נתגלה בחלום להגאון רבי אברהם עדס זצ"ל וסיפר לו: שלאחר קבורתו באו מלאכים שהרימוהו מקברו ושמטוהו לארץ ונפל על ראשי אצבעות רגליו, וזה היה כל החיבוט הקבר שלו, ולאחר מכן הוליכוהו לגן עדן. וזכה לזאת בגלל חסידותו ומידותיו המתוקנות.

שלוש שנים לאחר הסתלקותו של רבי ניסים לופס, יסדו מספר חכמים מיוצאי ארם צובא בירושלים כולל חצות לילה בשם: "שומרים לבוקר", במטרה לקום כל לילה בחצות, ולקבוע לימוד תורה עד אור הבוקר. לשם כך מינו אדם זריז שיעורר את האנשים משנתם בחצות, וגם מינו גבאים שיפקחו על סדר הלימודים שיתנהלו כסדרם. ואכן משנת תרנ"ז התקיימו לימודי החברה בבית הכנסת "רבן יוחנן בן זכאי" שבעיר העתיקה בירושלים.

לימים, חלה אחד הגבאים ואושפז בבית החולים. באותו לילה בא רבי ניסים לופס בחלום אל הגבאי החולה ואמר לו: "ידידי, דע לך כמה נחת רוח ושמחה גדולה יש בשמים, מהמעשה היקר שעשיתם לזכות את הרבים, להעירם בחצות לילה לקום וללמוד בתורה, אך למה זה שלוש לילות מנעתם שעשוע במרומים, בכך שלא באו אנשים ללמוד כהרגלם הטוב ?"     

הגבאי ניעור משנתו בשמחה, על כי מעשי כולל "שומרים לבוקר" רצויים בשמים, ולעומת זה הצטער על ביטול תורה שנעשה בשלושת הלילות האחרונים, ולא ידע מדוע ולמה. וכאשר בא אחד מחבריו לבקרו, סיפר לו את דבר החלום, וביקשו לברר את הסיבה.

החבר ניגש לביתו של השמש הממונה להעיר את האנשים, והוכיחו על כי מעל במלאכתו. השמש התנצל באומרו כי אף הוא חולה ומרותק למטתו, ושכר אדם אחר שיעיר את האנשים, אך הלה לא עמד בהבטחתו.

כשנודע הסיבה לגבאי החולה, קיבל על עצמו להמשיך ולהשתדל ביתר שאת, במצווה רמה ונשגבה זו של זיכוי הרבים, להעירם לקום ולעסוק בתורה מחצות ואילך.

כשנתפרסם סיפור המעשה בירושלים אמרו על כך: 'גדולים צדיקים במיתתן! מכיוון שלרבי ניסים לופס היתה מסירות נפש בחייו במצוה זו של קימה בחצות, זכה שגם לאחר מותו נעשה שליח מהשמים לזכות את הרבים, ולזרזם בלימוד תורה בחצות הלילה (לילות כימים עמ' 125)

כתוב בליקוטי מוהר"ן (ח"א קמט):

חצות הוא מסוגל כמו 'פדיון', כי הוא המתקת הדינים. וזה רמוז בפסוק: "על משפטי צדקך" – ומובא בתיקוני הזוה"ק (דף יז ע"א) ש'צדק'- רומז לדין. ו'משפט'- רומז לרחמים. דהיינו כאשר מידת הדין גוברת על מידת הרחמים- וזה גורם שיבואו על האדם צרות וייסורים רח"ל.  העצה והתיקון לזה הוא תחילת הפסוק הנ"ל: "חצות לילה אקום" ועל ידי זה נעשית המתקת הדינים.

והנה מובא בספרים הקדושים עצה למי שלא יכול לקיים הנהגה קדושה זאת להיות ער מחצות לילה עד הבוקר, שיש לזה עצה לשכור אברך במקומו שיקיים את זה ויעלה לו כאילו הוא קיים כמו שכתוב: "בצל החכמה בצל הכסף". וכאשר זכינו בס"ד להקים כולל חצות כאן בעירנו בית שמש, בוודאי ראוי לכל אדם ואדם לתמוך בכולל, ויעלה לנדיבים גם להם את המעלות אלו של הקמים חצות.

ואם העולם היה יודע ממעלת מחזיקי כולל "חצות לילה" היו רודפים להחזיקם בכל כוחם וממונם!!! אשרי אדם אשר זוכה לקחת חלק בהחזקת התורה הזאת, והיא מעלת הצדקה המובחרת ביותר!